• Cover
  • Cover2
  • Cover3

  • Small1
  • Small2

ריאיון עם חברת ההנהלה דלית קול

לכבוד יום האישה הבינלאומי ראיינו השבוע את חברת ההנהלה הוותיקה דלית קול.

שאלה: ספרי לנו קצת על עצמך, במה את מתעסקת בחייך הפרטים מלבד הפועל רמת גן גבעתיים?

תשובה: אני מעצבת פנים, נשואה למושיק, ואמא של ירדן וגיא.

דלית אופיר מתוקן

שאלה: איך נוצר החיבור הראשון בינך לבין המועדון? מה המשחק הראשון שהיית בו?

תשובה: הבן שלי סיפר לי על הקבוצה החדשה שמקימים כי ידע מהסיפורים שהייתי הולכת בעבר עם משפחתי למשחקי הפועל רמת גן הישנה של סטיב קפלן, שלכטר ואור גורן. האמת לא התאים לי באותה תקופה בכלל לחשוב על זה, אבל ביום המשחק הראשון של האימפריה בליגה ב' הוא ביקש שאקפיץ אותו לאולם וכאילו הייתה יד מכוונת ומצאתי חניה ממש ליד האולם ושמעתי קולות תופים ורעש שסיקרנו אותי להיכנס – נכנסתי ונשארתי. עד סוף העונה פשוט לא יכולתי להפסיד אף משחק. בסוף העונה צחי בן יוסף התקשר ושאל אם אני אסכים ל"העלות הילוך" ולהיות חברת דירקטוריון, ומאז אני "תקועה אתכם".

שאלה: מלבדך, גם בנך גיא ובעלך מושיק מגיעים לעיתים למשחקים. איך זה להיות משפחה של אורדונים? מרגישים את זה בבית?

תשובה: האמת שמאז שהכרתי את בעלי, חברים היו קוראים לו: "אורדון" ולא הבנתי מה זאת הקללה הזאת…. הוא היה ועדיין הולך למשחקי הכדורגל, גיא הצטרף אליו בכיתה ד' וזכה להיות במכתש, הם אפילו סחבו אותי למשחק האחרון במכתש. אנחנו בית שנושם ואוהב ספורט (ומסכנה ביתי ירדן…) וזה היה טבעי שאכנס לזה – ולהתאהב בהפועל רמת גן גבעתיים זה קל!!

שאלה: אחרי לא מעט שנים ביציע, מה המשחק שהכי נהנית בו ומה המשחק שהכי סבלת בו? ומדוע?

תשובה: מתלבטת בין שלושה משחקים : נס כרמיאל (פלייאוף ליגה א'), נס ציונה בחוץ בליגה (לפני שנתיים) והמשחק השלישי בסדרת הפלייאוף נגד קריית אתא (עונה שעברה). סבלתי: בגדול, כל משחק שאנחנו מפסידים אני סובלת.

שאלה: איך ההרגשה להיות בענף שנמצאים בו כמעט רק גברים באופן כללי, ובהנהלה שלנו בפרט? האם את מרגישה שאת צריכה להיות נציגה של הנשים?

תשובה: לא מסתכלת על זה ככה, הרי זאת קבוצת כדורסל גברים, אז מן הסתם רוב בעלי התפקידים יהיו גברים. אני נהנית מאוד להיות האישה היחידה בהנהלה, מצאתי פה משפחה אמיתית וחמה. ברור לי שאם יהיו יותר נשים בעלות תפקידים בעולם הספורט זה יוביל למקומות טובים יותר.

שאלה: חדי העין מבחינים שברגעי ה"מאני טיים" את יוצאת מהאולם. מתי החל ההרגל הזה? לא מרגיש פספוס לפעמים?

תשובה: אכן אני נמצאת הרבה מחוץ לאולם במהלך המשחק. זה התחיל אי שם בליגה ארצית שיצאתי החוצה בפיגור גדול שלנו ופתאום היה מהפך והקבוצה ניצחה, ואני אחת שמאמינה במזל – אז אימצתי את זה. בכל מקרה, את הקטעים שאני מפסידה אני משלימה אחר כך בבית.

שאלה: אנחנו נמצאים בישורת האחרונה של הליגה הסדירה. מסר נוסף שתרצי להעביר לקוראי הריאיון?

תשובה: אז נכון שלא ככה רצינו שהעונה שלנו תיראה, אבל אני באמת מאמינה שאנחנו עשויים מחומר אחר, וקוראת לכולם: לאוהדים ולשחקנים להאמין, להילחם, לעודד ,לתת את הנשמה והגוף ולהראות לכולם שהפועל רמת גן גבעתיים לא נשברת ואסור אף פעם להספיד אותנו! אם הכל הולך חלק וקל זה לא היה מעניין ומרגש, זה פשוט לא הD.N.A שלנו.